#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה. 1 איש ואשה האם נסקלים ערומים וכמה מכסים אותם ומנין?	חכמים אומרים האיש נסקל ערום ומכסים אותו פרק אחד מלפניו דכתיב &quot;ורגמו אותו&quot; אותו בלא כסותו, אבל לא אותה בלא כסותה או משום דחוששים להרהור או משום בזיונא. ר&quot;י אמר 'אותו' בלא כסותו לא שנא איש ולא שנא אשה ולא חיש להרהור כשמתה, ומשום בזיונא, ניחא לה ניחא דגופא יותר מבזיוני. אלא שאשה מכסים שני פרקים לפניה ולאחריה שכולה ערוה.	סנהדרין מה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה. 2 האם ר' יהודה וחכמים חוששים להרהור (בסוטה וביוצאת להסקל)?	"ביאר רבה ר&quot;י ביוצאת להסקל חושש להרהור ולכן אם היתה נאה לא היה מגלה את ליבה שמא תצא מב&quot;ד זכאית ויתגרו בה פרחי כהונה, אבל בנסקלת ר&quot;י לא חשש שהרי היא מתה ואין יצר הרע שולט אלא במי שעיניו רואות.<p dir=""rtl"">ביאר רבא דעת חכמים שלא חוששים להרור, ובסוטה מגלים את ליבה כדי שיווסרו כל הנשים, אבל במיתת ב&quot;ד אין לך יסור גדול מזה, ולא עבדין לה תרתי דאמר קרא &quot;ואהבת לרעך כמוך&quot; ברור לו מיתה יפה [אבל ר&quot;י סבר ניחא דגופיה עדיף מבזיוני].</p>"	סנהדרין מה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה. 3 כמה היה גבוה בית הסקילה ומדוע?<p dir=""rtl"">(מנין שיש לברור מיתה יפה?)</p>"	בית הסקילה היה גובה ב' קומות ועם הקומה שלו הרי ג', והא דלא עבדין י' טפחים שיכול למות בו, כדי לברור לו מיתה יפה כדכתיב &quot;ואהבת לרעך כמוך&quot;, אבל לא עושים יותר גבוה משום דמינול.	סנהדרין מה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה. 4 מנין לנסקלים שהם בסקילה ובדחייה?	כתיב בסיני &quot;סקול יסקל או ירה יירה&quot; מכלל שעושה את שניהם אם צריך, דשנה סקול יסקל וירה יירה, מיהו אם מת בדחייה יצא דכתיב 'או' לחלק. אף לדורת כן דכתיב 'יסקל' (לשון עתיד).	סנהדרין מה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה: 1 כיצד רוגמים אותו באבנים אם לא מת בדחייה?	מתקנים שם אבן משוי שני בני אדם, ושני העדים מרימים אותה יחד ואחד זורקה כי היכי דתיתי מרזיא, ואם לא מת בה רגימתו בכל ישראל, אף שלא שנה בה אדם מעולם.	סנהדרין מה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה: 2 אבן שנסקל בה וכד' האם נקברים עמו?	במשנה שנינו שנקברים ואלו בברייתא שנינו שאין נקברים, לכן נקברים בתפוסתו אבל לא עמו ממש.	סנהדרין מה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה: 3 נקטעה יד העדים האם ממיתים אותו ומדוע? <p dir=""rtl"">האם בעינן קרא כדכתיב (עדים, מצורע, עיר הנידחת, רוצח וגואל הדם)?</p>"	"אמר שמואל נקטעה יד העדים פטור דכתיב &quot;יד העדים תהיה בו בראשונה&quot; וליכא, [מכל מקום עדים גדמים כשרים דלא היה להם יד מעיקרא כלל] וזה כדעת חכמים האומרים מצורע שאין לו בהן יד וכד' אין לו כפרה דבעינן קרא כדכתיב, וכן דעת ר&quot;ע ור&quot;י שהצריכו רחוב בעיר הנדחת, אבל דעת ר&quot;א שאמר במצורע נותן על מקומו ור&quot;ש דאמר נותן על שמאלו דלא בעינן קרא כדכתיב.<p dir=""rtl"">ברוצח כתיב &quot;מות יומת&quot; אפ' לא במיתה הכתובה בו, וכן בגואל הדם כתיב &quot;בפגעו בו&quot; אפי' לא גואל הדם, ושם ודאי לא בעינן קרא כדכתיב, ואין ללמוד משם לעלמא דהוי שני כתובים ואין מלמדים. וכן להיפך אין ללמוד מבן סורר שאם היו גדמים אינו נעשה בן סורר ומורה, דהתם כולא קרא יתירה הוא.</p>"	סנהדרין מה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה: 4 אלו חייבי מיתות נתלים ובמאי פליגי?	"חכמים דורשים כלל ופרט &quot;והומת ותלית&quot; כלל &quot;כי קללת אלהים תלוי&quot; פרט, וכיון שהפרט מופלג מהכלל מרבים מה שדומה לו בכל מילי {שאם הפרט היה קרוב אין בכלל אלא מה שבפרט} ומרבים עובד ע&quot;ז שגם הוא כפר בעיקר.<p dir=""rtl"">ר&quot;א דרש רבוי ומיעוט וכיון דמרחקן מרבים שאר הנסקלים {שאם היו קרובים היו מרבים רק עובד ע&quot;ז}.</p>"	סנהדרין מה:		
